#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר התפילה אחר שמו&quot;ע 1) בחול 2) במוצאי שבת?	"1) אומרים קדיש תתקבל [דלא כלבוש ואבודרהם דס&quot;ל חצי קדיש (מג&quot;א ריש סימן)], קוראים המגילה, ואח&quot;כ אומרים ואתה קדוש [ולפי רב עמרם גאון מתחילין מ&quot;ובא לציון&quot; אבל אין נוהגין כן לפי שאין עיקר גאולת מצרים בלילה, וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) הענין דכביכול כל עיקר ענייני הקב&quot;ה הוא בתהלות ישראל בין בטובתינו כמו בפורים בין בעת צרה שלנו כגון בט&#x27; באב], קדיש שלם [לפי המג&quot;א (ריש סימן) בלא תתקבל, ולפי הא&quot;ר עם תתקבל דקאי על סדר קדושה דובא לציון (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והכריע הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) אע&quot;פ שהעולם נוהגין כהא&quot;ר מ&quot;מ העיקר כהמג&quot;א] 2) ה&quot;נ אומרים קדיש תתקבל אחר שמו&quot;ע (יד אפרים), ואח&quot;כ קוראים המגילה, ואח&quot;כ אומרים ויהי נועם קודם ואתה קדוש, ואח&quot;כ אומרים הבדלה [דלא ככל בו ואבודרהם דס&quot;ל דמבדילין קודם קריאת המגילה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;) דאפוקי יומא מאחרינן ליה (גר&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) ועוד כבר יצא בברכת יוצר המאורות (ב&quot;י סוף סימן), והב&quot;י (שם) הביא דיש סוברים דלכל הפחות יברך בורא מאורי האש תחילה כדי שלא יהנה ממנו בלא ברכה, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא דדוקא בליל ט&#x27; באב יש לברך בורא מאורי האש תחילה מפני שאינו מסדרם על הכוס הלילה משא&quot;כ בפורים אין צריך כיון שמסדרם על הכוס אח&quot;כ, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דאין מברכים כלום קודם קריאת המגילה], ואח&quot;כ ויתן לך [דלא ככל בו דס&quot;ל דאין אומרים ויתן לך (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;)], ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; רצ&quot;ה) דנוהגין לומר ויתן לך קודם הבדלה"	סימן תרצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להביא המגילה בשבת לצורך מוצאי שבת?	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ב&#x27;) דאפי&#x27; ע&quot;י קטן אסור משום הכנה לחול אלא צריך להמתין עד שתחשך או להביאו מערב שבת {ואע&quot;פ שדבר שא&quot;א לעשותו אחר שבת יכול לעשותו בשבת הכא שאני דהיה אפשר לתקנו מערב שבת, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שכ&quot;ג}, ויש עצה להביאו בשבת ולעיין בה קצת דרך לימוד, וכן מצדד הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) אלא שמסיים דנזהרים שלא לבא לידי כך"	סימן תרצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים על הנסים?	"אומרים על הנסים בלילה וביום י&quot;ד ולא בט&quot;ו [דלא כסדר רב עמרם דס&quot;ל דאין אומרים על הנסים עד לאחר קריאת המגילה (ב&quot;י), וכן מדויק מתוס&#x27; מגילה (ד&#x27; ע&quot;א) דאין אומרים על הנסים עד הבקר (ר&quot;י באק)], ואפי&#x27; אם הקדים להתפלל מעריב מבעוד יום (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אמר על הנסים ביום שאינו ראוי לאומרה?	"חידש הב&quot;ח דצריך לחזור ולהתפלל דמשנה ממטבע שטבעו חכמים, אבל השיגו עליו הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דבט&quot;ו יש קצת שייכות לימים אלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {ונראה דאפי&#x27; בשאר ימות השנה א&quot;צ לחזור לראש ומ&quot;מ צריך לחזור לראש הברכה משא&quot;כ בט&quot;ו א&quot;צ לחזור אפי&#x27; לראש הברכה}, והב&quot;י מתמיה מהו האיסור לומר על הנסים, ותי&#x27; הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דהוי הפסק בתפילה ובברכת המזון"	סימן תרצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרכים המסופקים אם הם מוקפים מימות יהושע בן נון?	"אומרים על הנסים בי&quot;ד וט&quot;ו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תרפ&quot;ח"	סימן תרצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להתפלל בפורים בבקר?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) משכימים לבית הכנסת (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר המחה&quot;ש דכיון דיש בפורים הרבה מצות לקיים וגם מאחרים בתפילה בקריאת המגילה ופיוטים לכן משכימים כדי שישאר שהות ביום, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרס&quot;ד) דפורים אחד מחמשה ימים שמשכימים"	סימן תרצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לחלוץ התפילין?	"אחר קריאת המגילה דכתיב ויקר אלו התפילין (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קוראים הלל בפורים?	"איתא בגמ&#x27; (י&quot;ד ע&quot;א) ג&#x27; טעמים שאין אומרים הלל:&lt;br&gt;1) אין אומרים הלל על נס שבחו&quot;ל&lt;br&gt;2) קרייתא זו הלילא&lt;br&gt;3) התם הללו עבדי ה&#x27; ולא עבדי פרעה והכא אכתי עבדי אחשורוש אנן"	סימן תרצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאין לו מגילה כשרה?	"הברכי יוסף הביא המאירי (מגילה י&quot;ד) דלפי התירוץ דקרייתא זו הלילה כיון שאין קוראים המגילה צריך לקרות הלל, אבל למעשה כיון דתלוי בתירוצים בגמ&#x27; אינו יכול לומר הלל בברכה אלא כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ג.) שיאמר הלל בלא ברכה לפניו ואחריו כאילו קורא תהלים, וזהו אפי&#x27; כשהוא קורא המגילה מתוך החומש [ולא אמרינן דכבר יצא חיובו במגילה ע&quot;י החומש, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרצ&quot;א סעי&#x27; י&#x27;)]"	סימן תרצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים תפילות אלו בשני ימים דפורים: 1) מזמור לתודה 2) תחנון 3) קל ארך אפים 4) למנצח 5) מזמור לאסף (תהלים פ&quot;ג)?	"1) הכל בו ס&quot;ל דאומרים קלי קלי במקום מזמור לתודה, אבל אנו נוהגין לומר מזמור לתודה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;) 2) רב עמרם ס&quot;ל דאומרים תחנון כיון שהוא יום נס וגאולה צריכים אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה, אבל כתב הטור דנוהגין שלא לומר תחנון [וביארו תוס&#x27; (מגילה ד&#x27; ע&quot;א) משום דכתיב ימי משתה ושמחה], וכן פסק המחבר 3) לא (רמ&quot;א) 4) לא (רמ&quot;א) דכתיב ביה צרה ולא מזכירין צרה בפורים (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) 5) לא (ב&quot;י), אבל הא&quot;ר (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא דיש נוהגין לאומרה שיש בה מפלת עמלק [וכן הוא במסורת הש&quot;ס על תוס&#x27; מגילה ד&#x27; ע&quot;א]"	סימן תרצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיר של יום בפורים?	"יש בזה כמה שיטות:&lt;br&gt;1) שגיון לדוד (תהלים ז&#x27;) (הגהות מיימוניות, ב&quot;י)&lt;br&gt;2) אילת השחר (תהלים כ&quot;ב) (תוס&#x27; מגילה ד&#x27; ע&quot;א, טור סי&#x27; קל&quot;ג, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)&lt;br&gt;3) מזמור לאסף (תהלים פ&quot;ג) (מסורת הש&quot;ס על תוס&#x27; מגילה שם)"	סימן תרצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר קריאת התורה ביום פורים?	"אומרים חצי קדיש אחר שמו&quot;ע (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [וביאר הא&quot;ר (ס&quot;ק ד&#x27;) דדוקא בלילה אומרים מיד קדיש שלם כדי שלא תפסיק בקריאת המגילה משא&quot;כ ביום לא חיישינן לזה דבלאו הכי נוהגין להפסיק בקריאת התורה, ועוד ביאר הא&quot;ר דבלילה נוהגין להתפלל מעריב מבעוד יום וממ&quot;נ צריכים להמתין משא&quot;כ בשחרית, ואפי&#x27; במוצאי שבת דאין מקדימין להתפלל מעריב אפ&quot;ה אמרינן קדיש שלם משום לא פלוג], קוראים ג&#x27; עליות בסוף פרשת בשלח, ואח&quot;כ אומרים חצי קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ואח&quot;כ מחזירין הס&quot;ת [דלא כתוס&#x27; (מגילה ד&#x27; ע&quot;א) דס&quot;ל דמחזירין הס&quot;ת אחר קריאת המגילה, וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה מוציאין) דקיי&quot;ל כשאר הפוסקים כדי שמי שאוחז הס&quot;ת יכול לכוין בשמיעת המגילה, אכן הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ה) הביא עוד שיטות כתוס&#x27; ומסיים נהרא נהרא ופשטיה], ואח&quot;כ קוראים המגילה [ואין אומרים קדיש אחריו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], ואח&quot;כ אומרים סדר קדושה"	סימן תרצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פסוקים קוראים בקריאת התורה?	"יש תשעה פסוקים בפרשת עמלק, וכתב המחבר דנוהגין לכפול פסוק אחרונה כדי להשלים לעשרה פסוקים [והוא מנהג בעלמא דמעיקר הדין כתב המחבר לעיל (סי&#x27; קל&quot;ז סעי&#x27; ד&#x27;) דסגי בט&#x27; פסוקים (פר&quot;ח שם)], אבל כתב הרמ&quot;א דאין נוהגין כן, וביארו תוס&#x27; מגילה (כ&quot;א ע&quot;ב) דסגי בט&#x27; פסוקים כיון דסליק ענינא, וכ&quot;כ הר&quot;ן (ב&quot;י, ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), וביאר הב&quot;י (סי&#x27; קל&quot;ז) בשם הארחות חיים דקוראים ט&#x27; פסוקים בדוקא לרמז שעמלק גרם ששמו וכסא של הקב&quot;ה להיות חסרים (מ&quot;ב סי&#x27; קל&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מלין תינוק בפורים?	"הרמ&quot;א כתב דמלין קודם המגילה [כדי שיהיה בכלל יהודי ולומר ליהודים היתה אורה וגו&#x27;, ועוד שמחה זו מילה שנאמר שש אנכי על אמרתך (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;)], אבל התרוה&quot;ד והפר&quot;ח ס&quot;ל שיקרא המגילה תחילה, וכן נקט הגר&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאפי&#x27; עבודה דרבים נדחה מפני מגילה כ&quot;ש מילה דאינו אלא משום זריזות, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב, לעיל סי&#x27; תרפ&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) הביא השתי דעות, והביא החיי&quot;א דהעולם נוהגין כהרמ&quot;א למול תחילה, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דלכתחילה מלין קודם המגילה, והקובץ הלכות (פ&quot;ו סעי&#x27; י&#x27;) כתב דאין קפידא בזה והכל כפי הענין והצורך"	סימן תרצג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בן ט&quot;ו יכול לעלות לתורה ביום י&quot;ד?	"כן (שבות יעקב ח&quot;א סי&#x27; מ&#x27;, שע&quot;ת ס&quot;ק ד.), אכן כתב הקובץ הלכות (פ&quot;ו סעי&#x27; ט&#x27;) דהאחרונים האריכו בזה ולמעשה אין לקרות לתורה אלא בן י&quot;ד, ויש מקילין ביום ב&#x27; וה&#x27; דיש קריאת התורה בלאו הכי וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תקס&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;) לגבי מי שאינו מתענה בתענית ציבור"	סימן תרצג סעיף ד		
